עדכונים

תמונות אחרונות

IMG-20171124-WA0015

שאלות ותשובות

מהי למידה בחינוך הדמוקרטי?
הורים רבים מבקשים למצוא חלופה לחינוך המסורתי. אחת האפשרות היא החינוך הדמוקרטי.
במסמך זה ננסה לענות על מגוון שאלות המעסיקות אותנו, הנמצאים בעשייה היום יומית, ואת
המשפחות המתעניינות, המבקשות לקבל החלטה האם להצטרף לחינוך הדמוקרטי.
ככלל, כל בית ספר דמוקרטי מעוצב על ידי הקהילה בה הוא פועל. לכן, ישנו שוני בין בתי הספר
הדמוקרטיים.
בית הספר והגן הינם מוסדות מוכרים ורשמיים על ידי משרד החינוך.
חזון, ערכים ותפיסת עולם, הדמוקרטי "שחף" שוהם
בית החינוך "שחף" מקיים חיי קהילה דמוקרטית בה שותפים ילדים, אנשי צוות והורים, תוך
מתן ביטוי אישי בדרך של דיאלוג, בחירה ולמידה מתמשכת ".
הערכים המרכזיים המובילים את כל פעולות השגרה
כבוד האדם, מעורבות, למידה מתמשכת, דיאלוג, חופש בחירה.
"שחף" – ייחודיות ותפיסה חינוכית
בית החינוך הדמוקרטי מוביל תפיסה חינוכית דמוקרטית לפיה לכל אחד יש הזכות להיות מי
שהוא, תוך כיבוד הסביבה בה הוא חי. בית החינוך רואה את הפרט בצורה שלמה
והוליסטית, ומכוון להתפתחות קוגניטיבית, חברתית, רגשית וערכית של הפרט. מטרתנו היא
למצוא את אזורי החוזק של היחיד ולהעצים אותו תוך טיפוח אזורי הצמיחה שלו.
עקרונות
חינוך לחיים במדינה דמוקרטית. איך זה נראה?
בית הספר הדמוקרטי "שחף" מאורגן באופן דמוקרטי. העיקרון הדמוקרטי המנחה הוא
עיקרון הפרדת הרשויות. בבית ספר ארבע רשויות שונות: מחוקקת, מבצעת, שופטת
ומבקרת. עיקרון הפרדת הרשויות עליו אנו מקפידים מייצר התנהלות של בלמים ואיזונים .
כל חברי קהילת בית ספר )תלמידים, הורים ואנשי צוות( מוזמנים לקחת חלק בהפעלת כל
אחת מן הרשויות ואנו רואים בשותפות בהפעלת המערך הדמוקרטי את אחד מעמודי התווך
של הפדגוגיה הבית ספרית וזהו חלק בלתי נפרד מתהליכי הלמידה בבית ספר.
רשות מחוקקת – הפרלמנט, מתכנס אחת לשבוע בבית ספר בשעות הבוקר וארבע פעמים
בשנה בשעות אחר הצהריים באופן יזום. את הפרלמנט מנהלת ועדת פרלמנט. בישיבות
הפרלמנט נקבעים כל חוקי בית ספר. התלמידים לומדים להשפיע על חיי היום יום בדרכים
דמוקרטיות.
רשות מבצעת – מורכבת מוועדות ביצועיות שונות האחראיות ליישם ולבצע את אשר מוחלט
על ידי הפרלמנט. ישנן ועדות המחויבות ע"י החוקה ותמיד פועלות וישנן ועדות שונות
המוקמות על ידי הפרלמנט ואשר הגדרתן ופעילותן משתנה משנה לשנה. התלמידים
לוקחים חלק פעיל בניהול חיי בית הספר.
רשות שופטת – מורכבת מועדת הוגנות, ועדת גישור וועדת ערעורים. כל אדם בבית הספר
יכול להשתמש בכל אחת מן הועדות הללו, כל אדם יכול להישפט על ידן. התלמידים לוקחים
אחריות על עצמם ועל חבריהם להתנהלות על פי החוקים.
רשות מבקרת – ועדת ביקורת של בית ספר. עניינה בדיקת הניהול התקין של כל דבר ועניין
בבית ספר. זו ועדה שגם מקבלת פניות לבדיקה וגם יוזמת בדיקות משל עצמה.
החינוך הדמוקרטי מאמין בבחירה
האדם בוחר את מה שנכון לו, ושם יפעל במיטבו. למידה והתנהלות המעצימים את האדם.
הבחירה מחייבת: בכל בחירה שאנו עושים יש ויתור )בחרנו באפשרות א' ויתרנו על כל
האפשרויות האחרות(. זוהי למידה משמעותית ביותר. כדי לבחור צריך להתנסות ולקבל מידע.
בחירת מערכת: בשבוע הלימודים הראשון לשנת הלימודים התלמיד מתנסה בכל השיעורים
המוצעים לשנה זו. רק אז הוא בוחר את תוכנית הלימודים האישית שלו. )הבחירה נעשית עם
החונך האישי ועם ההורים(. התלמיד מחוייב לבחירתו. אין אפשרות שלא להגיע לשיעור )אלא
אם יש סיבה מיוחדת(.
אם תלמיד בוחר לעזוב / לא לבחור שיעור: זאת הזדמנות לברר מה הילד חושב/מרגיש. להבין
מה הקושי שעומד מאחורי הבחירה. זהו שיח מאפשר, מקדם ומעצים לשותפים במסע של
התלמיד.
אנו לא דוחפים תלמידים לעשייה אלא מעודדים ומאפשרים עשייה.
חובה: בשחף שיעורי החובה הם המפגשים ורבע שעה ראשונה של הפרלמנט. חובה להגיע
כל יום לבית הספר. כל תלמיד נמצא במקום אחר בחייו. התלמיד צריך להיות פנוי ללמידה על
מנת ללמוד. אנו מבינים שאם הילד נמצא בשיעור, לא בהכרח הילד לומד.
פנאי: תלמיד יכול לבחור מערכת מלאה בשיעורים ובמרכזים, ויכול לבחור פנאי )זמן משחק(.
אין הגבלת זמן פנאי.
למידה משמעותית
ü אנו מאמינים בלמידה אגבית ובמשחק סוציודרמטי המתרחשים בכל זמן ובכל מקום.
ü אנו מלמדים ונותנים כלים ואסטרטגיות לרכישת ידע. פדגוגיה חדשנית- מוטת עתיד. אנו מבינים
היום כי ידע נמצא בכל מקום, חשוב שידעו לסנן ולמצוא את הידע הרלוונטי להם.
ü התלמיד יכול לחקור את עולם התוכן המעניין אותו. בחינוך הדמוקרטי מבינים שלכל תלמיד
צרכים ויכולות שיש לקחת בחשבון כשמלמדים ולומדים. אנו מחוייבים לראות את האדם העומד
מולנו ואת צרכיו. למידה מתקיימת בקבוצות ולכל תלמיד תוכנית למידה אישית. יכול תלמיד
מכיתה ג' ללמוד עם תלמיד מכיתה ה' על פי הצרכים. התלמיד לא מתוייג על פי תאריך לידה…
הילד לומד על עצמו ועל העולם בתוכו הוא חי וגדל. לומד לעצב את זהותו ומבין את צרכיו
ומקבל כלים אישיים להתמודדות. התלמיד פעיל ולוקח החלטות חשובות בתהליך למידה זה.
למידה המתרחשת בתוך "חממה" המאפשרת טווח התנסות וטעויות המוכלות על ידי הצוות
המלווה את התלמיד.
אנו מאמינים שלילד יש יכולת בחירה ושיקול דעת. לבחירה יש כח המניע לעשייה משמעותית,
המפעילה מוטיבציה פנימית.
"שפה חדשה"
הצטרפות לחינוך הדמוקרטי מצריכה למידת שפה חדשה. מערך מושגים חדש ועולם אפשרויות
נפתחים בפני המצטרפים. כמו גם ויתור על עולם מונחים והתנסויות מהם באנו. זהו שינוי
מהותי הבא לידי ביטוי בחיי היום יום בבית הספר ובבית של כל אחד מאתנו.
רב גילאי
חיי היום יום מתנהלים בקבוצה רב גילית: למידה ומשחק בחצר.
קבוצת השייכות היא דו- תלת גילית: גן גיל 3-6 , אב, גד, הו, זחט.
חונך אישי
החונך האישי נבחר על ידי התלמיד בתחילת השנה. הוא האדם הקרוב לילד, נמצא שם עבור
הילד, מתעניין, מקשיב, מלווה, מתווך, מייעץ, משחק, מסייע ותומך. הוא הכתובת בכל הקשור
להתנהלות היומיומית בביה"ס והוא האדם המרכזי עמו ההורים נמצאים בקשר ומתעדכנים.
חונך קבוצתי
הוא האחראי על הקבוצה.
חשוב להדגיש
ü זאת תפישת עולם שאפשר לבחור בה. היא לא היחידה האפשרית. יש אנשים שטוב להם
להתנהל בתוך מרחב ברור וסגור יותר. יש ילדים שריבוי בחירה מבלבל אותם. יש שזקוקים
למסגרת פחות מאפשרת. אין נכון/ לא נכון, טוב או רע, יש מגוון סגנונות ומגוון צרכים אישיים
ולכן חשוב להתאים את המסגרת לצרכים האישיים.
ü בית ספר לא יכול לספק את הצרכים של כל התלמידים.
ועוד שאלות נפוצות שנשאלות על ידי הורים מתעניינים לשחף:
 האם לומדים כל השבוע? כן, בשחף לומדים שישה ימים בשבוע.
ימים א-ה 8:00-13:30
יום ו' 8:30-12:30
יתכן שינוי בשנה הבאה.
בגן לומדים:
א-ה 7:30 – 14:00
יום ו' 8:00-12:00
 הסעות: מופעלת על ידי ועדת הסעות )הורי בית הספר( הסעות הן שירות לקהילה באחריות
עמותת ההורים. הקהילה אישרה תקציב התומך בהסעות )המשולם על ידי כל הורי הקהילה(. כל
תלמיד המשתמש בהסעה משלם סכום חודשי. אין הסעה בימי שישי.
כל שנה נבחן מתווה הסעות חדש. לכן, חובה על המתעניינים לחשוב על חלופה במידה ולא תהיה
הסעה מהישוב.
השנה העלות היא 500 ₪ לחודש לתלמיד.
צהרון: ועדת צהרון )הורי בית הספר(. באחריות הוועדה לאייש את הצהרון ולפקח על הנעשה ·
בו )כולל פעילויות, הזנה וכו'(
 כמה כיתות יש: ב"שחף" כיתת גן. הגן רב גילאי, גילאים 3-6 . בבית הספר 8 כיתות א-ח. כיתה
לכל שנתון. בכל כיתה בבית הספר כ- 25 תלמידים.
 למה אין תיכון? אנו בעיצמו של אישור צמיחה. קיבלנו אישור לצמוח עד כיתה ט'. בהמשך תידון
שאלת הצמיחה לתיכון בקהילה.
למידע נוסף
אתר בית הספר:
lhttp://shachaf.schooly.co.i
לעולים לכיתה א' שאלות נוספות. בחלק זה של המסמך ריכזנו את
התשובות לשאלות:
תפקיד המחנך
המחנך או החונך הקבוצתי משמש כהורה בביה"ס. הוא המהווה מקור לתמיכה, הגנה , הכלה, אוזן
קשבת, ומהווה מקור לראייה הוליסטית את הילד.
הרכב בנים – בנות
ישנה שאיפה לאיזון, למען ההשפעה ההדדית, איזון כוחות וכו'.
יש שיעורי בית?
לפעמים, לא באופן קבוע. תלוי בצרכים האישיים וביכולות הפיזיות, הרגשיות, הסקרנות הטבעית
והמוטיבציה הפנימית, של כל ילד וילד. לעתים מטרת השיעורים היא חשיפה ראשונית של נושא,
ולעתים לחיזוקו. השיעורים מותאמים לילד ולצרכיו האישיים. )אין שיעורים בסגנון "תעשו
עמודים 10-20 בחוברת…"(
מי ישמור עלי?
ü לאחר תקופה קצרה של הסתגלות ) זמן משתנה מילד לילד(, השאיפה והמטרה היא שהילדים
ירגישו בבית, ירגישו נוח ובטוח, יכירו את הסביבה, הרגלים, צוות וחברים בגילאים שונים.
ü כולם שומרים על כולם, גם ילדים מכיתות בוגרות, מהווים עוגן לכל הנ"ל, ובאופן טבעי יגישו
עזרה כשיזהו מצוקה.
ü כל אנשי הצוות והחברים בבית החינוך. הצוות נמצא עם הילדים במהלך היום. בבית החינוך
אין חדר מורים. אנחנו שוהים בבית, בחצר ובכיתות כל היום.
מה זה כל הרעש הזה?
לרעש הזה קוראים שמחת חיים, חיות של יצירה ופעילות, שותפות וחוויה. רעש של ילדים שמחים,
לומדים, אותנטיים, משחקים, רבים, מרגישים…
ומעבר ל"רעש הזה" ישנם גם המון רגעים של שקט איכותי, מפגשי חונכות אישית, משחק עם חברים,
משחקי שולחן/הרכבה, יצירה, מפגשים במעגלי שיח נעימים ומכבדים, למידה רגועה בכיתה עם
הרגלים של הקשבה, רשות דיבור, הצבעה, כבוד הדדי.
איפה עושים פיפי?
יש לנו שירותים במבנה המרכזי, ובכל אחד ממבני הכיתות. שירותים מופרדים בנים בנות )לגדולים,
גדולים מאוד ולקטנים (. כולם מגיעים לשירותים כשצריכים, ולכולם יש מקום… השירותים נקיים, ולא
מסריחים מריח שנדבק, וגם לא מאקונומיקה, ותמיד יש נייר וסבון. נהדר!!
ביום הראשון יוצא סיור להכרת בית הספר!
האם ילדי בית הספר יכולים לבקר בגן?
כן. בצורה מסודרת ולא ספונטנית. בגן מתרחשת למידה, הילדים צריכים לעבור תהליך פרידה מהגן.
רב גילאיות בעברית וחשבון?
למידה לפי צרכים של הילדים. הלמידה בכיתה היא דיפרנציאלית, מותאמת לרמה של הילד.
חברתית- נכון לרוב הילדים להיות עם קבוצת הגיל שלהם, אנחנו מקיימים שיח פתוח עם ההורים
בנושא.
כל ילד לומד תוכנית לימודים מותאמת לו, בספר שונה המותאם ליכולות ולצרכים שלו.
כל ילד מתקדם לפי הקצב והנכונות שלו… באמצעות משוב אישי, חיזוק ועידוד של המורה.
בשפה, בלמידת הקריאה והכתיבה הילדים מגיעים ברמות שונות של ידע, השאיפה היא שכל הילדים
ימצאו עניין וייתרמו מהלמידה. בדרכים מגוונות ומותאמות ובמקרים רבים מגיעות מהשטח ומהילדים,
אנו מוצאים יחד את הדרך לכל תלמיד ותלמידה.
מה מקסימום הילדים בקבוצה?
השאלה היא כמה ילדים על כל מבוגר בבית החינוך? למעשה, על פי חוקת שחף, 15 ילדים למבוגר
בממוצע הכללי.
מקצועות הליבה נלמדים בקבוצות של כ 15 תלמידים. בקבוצת הבית יש כ- 25 תלמידים בכל כיתה.
סהכ כ- 50 , עם שלושה חונכים.
אינטראקציה עם אחים הלומדים בשחף?
על פי רצונו של הילד. אם יש צורך רגשי, נשמח אם תפנו את תשומת לבנו לנושא.
איך תראה מערכת שעות?
מערכת עשירה ומגוונת. המערכת כולל זמן ללמידה חברתית, כמו הפנאי הגדול. המערכת כוללת את
מקצועות הליבה ועוד שיעורים מעניינים. כמו כן, שיעורים המובלים על ידי תלמידים, צוות והורים.
חלק מהשיעורים בקבוצות קטנות. המערכת מאפשרת למידה רב גילאית. בכל שיעור יש הזדמנות
ללמידה באמצעות יצירה ומשחק, עבודה בחוברת בדפי העשרה בחברותא או באופן אישי – לפי
בחירת התלמיד.
אלימות?
הילדים בשחף משחקים, רבים, לומדים, צוחקים, בוכים, כועסים, אוהבים… האינטראקציה בין
הילדים טבעית. הילדים בוחנים את עצמם למול קבוצת השווים ובודקים גבולות. התפתחות רגשית
חברתית מותאמת גיל. בבית החינוך קיימת מערכת חוקים ברורה, הכוללת מדרג השלכות למעשים.
הקווים האדומים מאוד ברורים.
דרך ארץ קדמה לתורה, אנחנו מטפלים בכל קושי רגשי-חברתי המתעורר. מאפשרים מגוון רעיונות
להתמודדות עם הקושי.
יש לנו ועדת הוגנות, המורכבת מתלמידים ואיש צוות. הוועדה עברה תהליך למידה עמוק בנושא.
תלמידי בית הספר "מעלים" ילד לוועדת הוגנות- בו מתקיים בירור על חילוקי הדעות בין התלמידים.
בנוסף, ישנה ועדת גישור, אליה מגיעים ילדים ביוזמתם או ביוזמת המבוגרים המטפלים.
איזה ליווי הורים מקבלים בהתחלה?
יצרנו תפקיד שמלווה את המשפחות החדשות שנקלטות בקהילה: "חדשים בקהילה" – איש צוות
שמרכז אצל את הליווי של המשפחות החדשות הנקלטות וניתן לפנות אליו. גם החונך
הקבוצתי והחונכים האישיים מלווים את ההורים. מספרים ומסבירים גם דרך המייל, גם
בקבוצת הוואטספ של הכיתה וגם בשיחות טלפון אישיות.
אנו רואים את שיתופי הפעולה בין הבית וביה"ס כדבר הכרחי לתהליך הצלחתו של הילד ועל כן
הקשר הוא אישי ויום יומי, בהתחלה ובכלל…
איפה בא לידי ביטוי בית א+ב?
בית בא לידי ביטוי בפעילויות משותפות, כמו במפגשים וזמן בית – יצירה ומשחק, הפסקות, שיעורים
בהם יש שת"פ כמו עבודה משותפת, עזרה. יצירת חוקים וכללים, תורנויות משותפות, מפגשי בחירה
משותפים, אירועים מיוחדים ועוד…וזאת כדי ליהנות מרב גילאיות איכותית, על כל יתרונותיה.
מהי מידת החניכה שיש לתלמידים בבי"ס?
לכל תלמיד יש זמן קבוע בכל שבוע עם חונך אישי. בזמן הזה מדברים ועושים מגוון פעילויות.
יאהבו אותי?
ברור. כמו בבית.
תלמיד כיתה ז אמר " אתה מרגיש אהוב. יש פה חום, לפעמים חם מידי- כולם רוצים לעזור…".
המעבר החלק מגן חממה לבית ספר?
גם בית הספר הוא חממה. בכיתה א' לחונכת הרבה שעות עם הילדים, צוות קבוע המלווה את
הילדים, מקום קבוע לשהות בו. לאט לאט אנו פותחים וחושפים לילדים את מגוון ההזדמנויות למשחק
עם הילדים האחרים. בדרך כלל הילדים מרגישים מאוד נוח להיות בכל מקום ברחבי בית
החינוך. מהר מאוד הילדים מגלים בדמות של החונכת הקבוצתית, דמות משמעותית המלווה אותם
באופן צמוד, תומך מכיל, מזהה צרכים, ורוקם קשר אישי עם כל ילד…יש את הזמן לזה "בזמן בית"
ו"בזמן הפנאי הגדול".
מבט של ילד – למי לפנות?
לכל מי שמרגישים נוח. כל המבוגרים בבית החינוך פנויים לעזור לכל ילד. הילד לומד לזהות ולהיקשר
לדמויות המפתח של הבית שלו… כי אלו דמויות המלוות רוב היום את הבית.
איך יהיה מבחינה חברתית?
אנו מפנים הרבה משאבים ואנרגיות, זמן והשקעה בתחום החברתי. הקניית ערכים וכישורים, יצירת
אקלים חברתי נעים ונוח ולמידה מעשית וחווייתית בנושא. המפגשים היומיים מיועדים לכך. גם בזמני
הפנאי המתווכים, מתקיימת למידה חברתית משמעותית.
השאיפה היא שכולנו נרגיש, שייכים, מועילים ואהובים

חונכות בשחף

התלמידים בשחף נקראים לעצב את עולמם, למלא אותו בתוכן, לקבוע לעצמם סדר יום וסדר עניינים – משימה קשה ומורכבת. הם נדרשים לנווט בין מטרות ושאיפות אישיות, לבין ציפיות הורים, לבין נורמות חברתיות. ה”חונך האישי” – איש צוות המלווה את הילד בתהליך הגדילה מתוך חירות, מתווך בינו לבין המערכת הבית-ספרית בנושאים פרוצדורליים ומסייע לו בנושאים חברתיים ואישיים ו/או בכל נושא אחר המקובל על שניהם. החונך מתפקד כ case manager של חייו הבית ספריים של הנחנך שלו על כל ההיבטים שלהם.

לכל חונך או חונכת כ – 15  תלמידים. החונכים מנהלים  מערכת מפגשים אישית וקבועה, בה הם מלווים  את התלמידים במכלול של נושאים אישיים, חברתיים ופדגוגיים. הקשר בין החונך והנחנך נבנה באופן אינדיבידואלי וייחודי לכל ”זוג ” של חונך-נחנך. תהליכים עיקריים שיתקיימו בחונכות: תהליכים הקשורים לבחירותיו של התלמיד על ידי בירור רצונותיו והתלבטויותיו והגדרת מטרותיו לטווח קצר ולטווח ארוך, תהליכי בקרה והערכה שמטרתם לתת לתלמיד שיקוף נאות אל מול רצונותיו כדי לעזור לו להגשימם, ותהליכים הקשורים ליכולת הסקת מסקנות ולפיתוח מודעות אישי.  

פעילות המבוגרים בבית החינוך היא פעילות רצף. אין הפסקות מוגדרות ואין חדר מורים. מרחב הפעולה והעשייה של הילדים והמבוגרים הוא מרחב משותף והם נמצאים זה לצד זה במשך כל יום העבודה. למבוגרים יש שלל מפגשי פעילות עם הילדים, ומתוך כך שהם מתבצעים בנוכחות, בליווי או בהנחיה של מבוגר, כל אחד מהם מספק שפע הזדמנויות למידה והתפתחות עבור הילדים.

 

ועדות שחף

מהן הועדות בבית החינוך "שחף"?

במדינה דמוקרטית, הרשות המבצעת היא זרוע הממשל אשר לה הסמכות והאחראיות הבלעדית על הניהול האדמיניסטרטיבי היומיומי של הבירוקרטיה במדינה.

בבית ספר דמוקרטי, הועדות הן הגוף המבצע ובאחריותן לתמוך בפעילות השוטפת של בית הספר. זאת הדרך הנכונה ליצור שותפות מלאה של הקהילה בפעילות היום יומית של בית הספר.

בתחילת השנה יתקיימו בחירות לועדות. בועדות משתתפים אנשי צוות, הורים ותלמידים. לכל ועדה תחום אחריות ספציפי והיא נדרשת לקבוע לעצמה מטרות על, על פי צרכי בית החינוך והקהילה, ולהראות תוצרים בהתאם.

ההפנינג תוכנן לכל הקהילה בציפייה שההורים יהוו דוגמה לילדים ויעודדו התנדבות והשתתפות פעילה בחיי בית החינוך.

ביום שישי ניפגש בחצר . שם יהיו דוכנים לכל הועדות (רשימה מצורפת). הקהילה מוזמנת להתנדב ולהירשם לוועדה המעניינת אתכם. אנו מבקשים לעודד את הילדים להירשם על פי עניין.

רגע לפני שמתנדבים:

א. אפשר להתנדב רק לוועדה אחת. (השתתפות בוועדה דורשת אנרגיות וזמן…)

ב. מחויבות: השתתפות בישיבות הועדה ובהפעלתה הן תנאי. במידה ומתנדב ייעדר משלושה מפגשים רצוף, לא יוכל להיות חלק מהוועדה.

הוועדות הקיימות:

ועדת הוגנות ,ועדת קבלת תלמידים, ועדת טיפוח ושמירה על הבית, ועדת שיווק ופרסום, ועדת נתינה, ועדת ספורט, ועדת פרלמנט, ועדת ספרייה, ועדת מזנון, ועדת מטבח, ועדת צוות, ועד עמותה ,ועדת תקציב, ועדת ביקורת, ועדת הסעות , ועדת צהרון, ועדה פדגוגית ,ועדת קהילה.

וועדת גישור

קבוצת ג- גישור

בקבוצת המגשרים הזו אנו לומדים, מתנסים וחווים מודל תקשורת מקרבת. מודל תקשורת מקרבת הוא כלי דיאלוגי, המתמקד בניהול תקשורת בין אישית ותוך אישית. התקשורת נוצרת באמצעות הבנה הדדית ומסרים אמפאתיים, המשמרים בתוכם את העוצמה, הישירות והכנות של הצדדים השותפים בדיאלוג, אך נאמרים בשפה המאפשרת הקשבה הדדית.

גישת העבודה היא באמצעות דרמה, משחקי תפקידים, מטפורות של שפת התן ושפת הג'ירף המלוות מודל זה, סרטונים להזדהות והמחשה ועידוד מיומנויות הקשבה ושיח.

קבוצת ה-ו – גישור

אנו מתמקדים בהמשך ופיתוח מיומנויות הגישור, בהעצמת קבוצת הבנות (שעברה קורס גישור בהנחייתי) כמגשרות עצמאיות בהפסקות ובמקרים מיוחדים שעולים לטיפולן. מטרת הקבוצה היא עידוד היוזמה שלהן בהובלת פרויקטים הקשורים לעידוד יחסי חברות, פתרון קונפליקטים בדרכים המעודדות הדברות, הקשבה, אמפתיה לרגשות האחר ושאיפה להסכם בו כל הצדדים מרוצים (win win situation ).

כעת הבנות מתמקדות בפרויקט "ספסל החברות", ספסל הממוקם בחצר ביה"ס, אם ילד מרגיש "בחוץ" ולא מוצא את מקומו, או רב עם חבר, הוא מתיישב על הספסל וזה סימן לשאר הילדים בחצר לגשת אליו ולעזור לו. הבנות הכינו שלט מעץ שיתלה מעל הספסל, מתכננות סרטון הממחיש את מטרת הספסל ומעבר בכיתות עם הרעיון והסבר מה מטרת הספסל.

ועדת ספריה

ארגון הספרייה נעשה בעזרתם של תלמידי שחף שהתנדבו לתפקיד. הם דואגים לאסוף את הספרים שאינם מונחים במקומם, לתקן ספרים קרועים, לסדר מדפים, לאכוף התייחסות נאותה של תלמידים לספרים ועוד.

 ועדת הוגנות

"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית.

      יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה.

              זו לא דרכה של מדינת ישראל"

(מתוך נאומו האחרון של ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, 4 בנובמבר 1995)

ועדת הוגנות של בית הספר מקבילה לרשות השופטת במשטר הדמוקרטי. ככזאת, היא מטפלת בפניות התלמידים והצוות, שקשורות להתנהגות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום. הועדה פועלת על פי כללי יושר ושומרת על פרטיותם של הפונים אליה, ושופטיה מחויבים להתנהגות המשמשת דוגמה ומחובתם לנהוג בכבוד כלפי כל באיה. למשל, שופט שמשמש כעד לא יקח חלק בתהליך השימוע וההחלטה באותו מקרה.

חברי ועדת הוגנות הגו ותיקנו בהצבעה דמוקרטית תקנות וההשלכות לאירועים שונים, אשר נועדו לשמור על יחס שוויוני כלפי העומדים בפניה, והיא תמשיך ללמוד מהניסיון המצטבר ותעדכן תקנות והשלכות, בהתאם לצורך, במהלך שנת הלימודים.

דוגמה לאירוע וההשלכה שנקבעה לו:

אירועהשלכותהערות
אלימות מילוליתמכתב הכולל:

1.       התנצלות (20 מילים לפחות).

2.       הסבר מדוע אין לנקוט באלימות מילולית (20 מילים לפחות).

1.       במידה והאלימות המילולית לא הופנתה ישירות לאדם מסוים, הועדה תקבע למי יופנה המכתב.

2.       הודעה כתובה תועבר לחונך אישי ולהורים.

מתוך כוונה לשמר ולקדם מערכות יחסים חיוביות, מציגה הוועדה בפני הפונים אליה את האפשרות לפנות להליך גישור (ועדת גישור), כסוג של טיפול בפנייה או בנוסף לטיפול בה- הכל בהתאם לרצון המעורבים וחומרתו של המקרה. במקרה כזה, ועדת הוגנות אחראית להעביר את הטיפול לוועדת גישור.

בכדי שהוועדה תהווה מקור סמכות ותתרום למוגנות ילדי בית הספר, הצוות והרכוש, נחוצה תמיכתה של הקהילה כולה באכיפת התקנות וההשלכות שיקבעו על ידי הוועדה.

 "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ"

(ספר זכריה, פרק ח, פסוק יט)

ועדת נתינה

מטרת הועדה היא לפתוח את הלב ולחשוב על הזולת, על מי שנזקק לתמיכה ולעזרה. הרבה פעמים ההורים שלנו מבקשים את עזרתנו, האחים, החברים. לפעמים אנחנו בעצמנו רוצים שיתנו לנו משהו, לאו דווקא דבר חומרי אלא מילה טובה, הוקרה וחיזוק.

מעשה הנתינה פותח דלת אל הזולת ומאפשר לנו להתבונן על האחר ולצמוח, להכיר את החוזקות והיכולות שלנו באופן אישי כפרטים אך גם כקבוצה.

כל שנה אנחנו עורכים דיון ומעלים רעיונות לפרוייקטים משותפים. במשך השנה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ומבצעים אותם. כך מתממש הפתגם: נאה דורש, נאה מקיים.

את הפעילות שלנו אתם מוזמנים לראות בשטח ובלוח המודעות, בפינה של ועדת נתינה.

ארבע רשויות

בית הספר הדמוקרטי "שחף" מאורגן באופן דמוקרטי. העיקרון הדמוקרטי המנחה הוא עיקרון הפרדת הרשויות. בבית ספר ארבע רשויות שונות: מחוקקת, מבצעת, שופטת ומבקרת. עיקרון הפרדת הרשויות עליו אנו מקפידים מייצר התנהלות של בלמים ואיזונים ומוציא מתוך הדמוקרטיה את זרע הפורענות הטמון בה. כל חברי קהילת בית ספר (תלמידים, הורים ואנשי צוות) מוזמנים לקחת חלק בהפעלת כל אחת מן הרשויות ואנו רואים בשותפות בהפעלת המערך הדמוקרטי את אחד מעמודי התווך של הפדגוגיה הבית ספרית וזהו חלק בלתי נפרד מתהליכי הלמידה בבית ספר.

רשות מחוקקת –  הפרלמנט, מתכנס אחת לשבוע בבית ספר בשעות הבוקר וארבע פעמים בשנה בשעות אחר הצהריים באופן יזום. את הפרלמנט מנהלת ועדת פרלמנט. בישיבות הפרלמנט נקבעים כל חוקי בית ספר.

רשות מבצעת – מורכבת מועדות ביצועיות שונות האחראיות ליישם ולבצע את אשר מוחלט על ידי הפרלמנט. ישנן ועדות המחויבות חוקה ותמיד פועלות וישנן ועדות שונות המוקמות על ידי הפרלמנט ואשר הגדרתן ופעילותן משתנה משנה לשנה.

רשות שופטת – מורכבת מועדת משמעת, ועדת גישור וועדת ערעורים. כל אדם בבית הספר יכול להשתמש בכל אחת מן הועדות הללו, כל אדם יכול להישפט על ידן.

רשות מבקרת – ועדת ביקורת של בית ספר. עניינה בדיקת הניהול התקין של כל דבר ועניין בבית ספר. זו ועדה שגם מקבלת פניות לבדיקה וגם יוזמת בדיקות משל עצמה.

 

הלמידה בשחף- פדגוגיה חדשנית תשע"ח

על פי חזוננו תהליך למידה משמעותי מושג ע"י מתן אפשרות לכל לומד להגדיר את נושא הלמידה ואת דרך הרכישה מתוך עולמו הפנימי וע"פ בחירתו. לפי תפיסה זו הפרט הוא זה שמכוון את עצמו לעבר תהליכי למידה  אישיים וקבוצתיים. למידה מסוג כזה מתייחסת לאינטליגנציות המרובות ואינה  יוצרת היררכיה בין תכני למידה שונים וסוגי למידה שונים. ע"י כך, אנו מקווים, מושגת מוטיבציה גבוהה, משמעות עמוקה ועידוד הסקרנות הטבעית של הלומד.

הלמידה בבית החינוך מתקיימת במקומות שונים ובצורות שונות, ובפני כל אחד עומדת האפשרות לבחור בין הפעילויות היזומות לבין פעילות חופשית ועצמית. זאת מתוך הנחה שכל פעילות גומלין בעולמנו, ללא יוצא מן הכלל, מאפשרת למידה ומזמנת אותה.

הלמידה מתרחשת במספר מעגלים:

בתים – למידה מתוך חיים בבתים בהם הילד נפגש עם מגוון פעילויות ואינטראקציות מובנות וחופשיות. בביה"ס פועלים "בתים" המהווים שטח המייצר לילדים מקום פיסי ותפיסתי להשתייכות דו –גילאית. ה"בית" הוא הקבוצה החברתית אליה משויך כל ילד בדומה ל"כיתת אם". את הבית מוביל ה"חונך הקבוצתי" אשר ער למערכות היחסים ולאינטראקציות הנוצרות בקבוצה. ילדי הבית נאספים לפחות פעם ביום למפגש קבוצתי הכולל פעילויות ערכיות, חברתיות ושכלול המיומנויות הבינאישיות. המרחב הפיזי משופע במשחקים וספרים ומעוצב כבית לכל דבר. קל לראות כיצד בבתים אלו, כמו בחצר, מתרחשת למידה משמעותית ביותר ואף דרמטית.

מערכת שיעורים – המציעה מגוון רחב של נושאים, רמות ושיטות לימוד.

חצר – חצר בית החינוך מזמנת משחק, דיבור, מפגש, שיחה – פעילויות שהן מרכזיות בהבנת הלמידה. הלמידה במרחב החצר נעשית בצורה יחידנית ובקבוצות, קבועות ומשתנות. המבוגר נמצא בתהליך החינוכי כאשר לעיתים הוא צופה, לעיתים מתווך ולעיתים מובל.

שיעורים – מתקיימים לאורך כל היום על פי מערכת מגוונת וקבועה. ילדי בית החינוך בוחרים בתחילת השנה מערכת אישית וקבועה (לאחר תקופת "טעימות") ובהתאם לה לוקחים חלק בשיעורים השונים.

מרכזי למידה ופעילות – פועלים בזמנים קבועים  והתלמידים יכולים לפעול בהם ללא תיאום מראש. המרכזים מאוישים לאורך יום הלימודים על ידי צוות מורים .

עקרון הבחירה מבסס את האחריות האישית של התלמיד ללמידה. הוא מנחה את התלמיד בבואו לבחור את המערכת האישית המתאימה לו ולמימוש הפוטנציאל שלו. תוך דיאלוג מתמיד בין הצוות ההורים והתלמיד, מעצימים את הילד ומתייחסים לאתגרים העומדים בפניו. למידה מתקיימת במרחבים נוספים למרחב הכיתה: בחצר ובגינה. לכל תלמיד חונך אישי ללוות אותו במסעו האישי.

בשיעור מתקיימת הוראה דיפרנציאלית, כל תלמיד לומד על פי רמתו האישית ומקבל מענה לצרכיו. בכל השיעורים מתקיימת הערכה חלופית.

בשחף לומדים על פי הפדגוגיה החדשנית "פדגוגיה מוטת עתיד"-

 

הערך: פרסונליות – התאמה אישית של כל היבטי הפדגוגיה לאדם בהתחשב ביכולותיו, בצרכיו וברצונותיו, כדי לספק לו ערך מוסף ולהעצימו.

בשחף:

-תכנית לימודים אישית לכל תלמיד (למידה רב גילית, מותאמת ואישית)

-שיתוף התלמידים בעיצוב הלמידה (חט"ב)

-מקצועות לימוד שונים ומגוונים

-יזמות אישית

אוטונומיה למורים

 

הערך: שיתופיות – תהליך שבו פועלים יחדיו שניים או יותר כדי להעצים את עצמם ולהשיג יעד פדגוגי משותף, שלא יכלו להשיג כל אחד לבדו.

 בשחף:

-למידת חקר בדגש עבודת צוות

-הוראה בין תחומית (עברית-גג, חנג-מתמטיקה, קיימות-מתמטיקה וכו')

-משוב אישי לכל תלמיד

 

הערך: תמורתיות – יכולת הסתגלות והתאמה במציאות אי ודאית ומשתנה, המשמרת ומגבירה את הרלוונטיות תוך עיצוב עתיד רצוי.

בשחף:

-מתן כלים ללמידה אישית בכל תחומי החיים

-השתתפות פעילה בוועדות המפעילות את בית הספר

-פרלמנט ככלי דמוקרטי לשינוי המציאות

 

הערך: תמורתיות – יכולת הסתגלות והתאמה במציאות אי ודאית ומשתנה, המשמרת ומגבירה את הרלוונטיות תוך עיצוב עתיד רצוי.

בשחף:

-מתן כלים ללמידה אישית בכל תחומי החיים

-השתתפות פעילה בוועדות המפעילות את בית הספר

-פרלמנט ככלי דמוקרטי לשינוי המציאות

 

הערך: גלוקליות – פיתוח זהויות ותודעה עולמית (גלובלית) מקומית (לוקלית), ויצירת איזון והרמוניה ביניהן כדי לפעול ולשגשג בו זמנית במרחב העולמקומי.

בשחף:

למידה מתקיימת בהתייחסות למעגלי החיים "אני"- "עולם". רב תרבותיות ולמידת עולם.

התלמידים לומדים להכיר תלמידים ממקומות שונים בעולם (אוסטרליה, ארה"ב) ותלמידים מקהילות אחרות בארץ (ג'לג'וליה, בתי הספר הדמוקרטיים)

 

הערך: אי-פורמליות – למידה המתבצעת במרחבי החיים השונים, מחוץ למסגרות ארגוניות מוכרות, בה הלומד מתחבר להזדמנויות וזרמי למידה אפשריים קיימים ומנצל את המירב שהם מזמנים.

בשחף:

     -למידה מתקיימת בכל זמן ובכל מקום

-מרכזי למידה מגוונים

-למידה אגבית

 

 

מהו חינוך דמוקרטי

התפישה החינוכית שבבסיס החינוך הדמוקרטי צומחת מתוך השאלה: מהו החינוך הראוי לחברה הדמוקרטית של המאה ה-21? ניתן למצוא שוני בין בית ספר דמוקרטי אחד למשנהו הנובע מהקהילות השונות המרכיבות כל בית ספר. יחד אם זאת, ישנם עקרונות מרכזיים ומנחים, אותם ננסה לפרוט בקצרה:

  • החינוך הדמוקרטי רואה בילדות תקופה בפני עצמה ולא הכנה לבגרות, ניתן דגש על מיצוי ההזדמנויות ללמידה וצמיחה שהם תולדה של חיים בהווה.
  • התהליכים החינוכיים מתמקדים בזכויות וחובות הפרט, בפרוצדורות דמוקרטיות ואקטיביזם חברתי.
  • הדיאלוג הוא מושג מרכזי ועומד בבסיס כל התהליכים הלימודיים- חברתיים-אישיים המאפיינים את חיי בית הספר.
  • החינוך הדמוקרטי שם את האדם במרכז, כך צרכיהם של ילדים, מורים והורים מקבלים התייחסות וכל פרט בקהילה מוזמן לבטא עצמו בצורה אותנטית וחופשית. ראיית הפרט היא ראייה הוליסטית הנותנת ביטוי לממדים רגשיים, פיזיים, חברתיים ואקדמאים.
  • ערך הבחירה הוא ערך מרכזי והוא בא לידי ביטוי בבחירת הילדים את תחומי הלימוד שלהם ואת צורות הלמידה. הבחירה נעשית מתוך חופש פעולה והכרות עצמית, תוך ליווי ויצירת  קשרי אמת בין ילדים ואנשי צוות, קשרים המבוססים על כבוד, פתיחות וכנות.
  • הידע הנלמד הוא תלוי הקשר, הוא אינו ממודר וסטטי אלא מתפתח ונמצא במארג של קשרים בין דיספלינות שונות. הלמידה היא פעילה, פעמים רבות עצמאית, ושמה לה למטרה לטפח אדם בעל סקרנות, תחומי עניין מגוונים ובעל הנעה ומשמעת פנימית. תהליך ההוראה-למידה נסוב סביב מפגש ודיאלוג בין מבוגר משמעותי לילד (או קבוצת ילדים) כך נוצר תהליך מיוחד בדינאמיות שלו ובהתאמתו לאישיות הייחודית של כל ילד ומורה.
  • המורה הדמוקרטי אינו בעל הידע הדיסציפלינארי המקיף שתפקידו לתווך את הידע ולהקנות לילדים כלים ומיומנויות דיסציפלינריות, אלא מבוגר המוביל את הלומדים במסע למידה כפול של הילד על העולם ועל עצמו.

יסודות אלו, יוצרים מבנה שבבסיסו התאמה לחיים החברתיים הדמוקרטיים – זהו חופש בתוך גבולות

 

(הכט, 2005; יהלום, רייכרט ואחרים, 2008; גרינברג, 2002; לסרי, 2004; דיואי, תש"ן; ניל, 1973).